כל מה שצריך לדעת על חקירות רשות המיסים

כל מה שחייבים לדעת על חקירות מס הכנסה

כל מה שחייבים לדעת על חקירות רשות המיסים 

אחד היתרונות הגדולים של חוקרי רשות המיסים ובכלל, הינו גורם ההפתעה. הנישום בדרך כלל מופתע עת החוקרים מתדפקים על דלתות ביתו בשעות הבוקר המוקדמות. מלבד אי הידיעה אלו ראיות יש לחוקרים, חוסר הוודאות וחוסר ידע ומידע על ההליך עצמו שעומדים לנקוט כנגדו מקנים לחוקרים יתרון עצום ומעצימים את "אפקט החרדה". 

ריכזנו מספר דברים בסיסיים וזאת כדי לצמצם את חוסר הידע וחוסר המידע לגבי הליך החקירה. 

חיפושים 

בדרך כלל חקירה מהותית (העלמת הכנסות, חשבוניות פיקטיביות וכו' ), תפתח בחיפושים על פי צווי בית משפט שיבוצעו במקביל בבית החשוד ובמקום עסקו. תוקפו של צו החיפוש הינו למשך 30 ימים, על כן יש לשים לב לתאריך הוצאת הצו. יש לקרוא היטב את צו החיפוש ולשים לב אם הכתובות נכונות, אם לחוקרים ניתנה הסמכות לבצע חיפושים בכל מקום, אם הוטלו מגבלות כלשהן ע"י בית המשפט, אם הצו מאפשר לחוקרים לתפוס מחשבים המשמשים את העסק ואם הצו מאפשר חדירה למחשב.

חשוב! 
שלב החיפוש עד להגעה למשרדי החקירות הינו זמן בו נחקר "פגיע" במיוחד. ההלם מהופעת החוקרים והליך החיפוש עלולים לגרום לנחקר לומר דברים או לעשות דברים שלא התכוון אליהם, ועלולים לספק לחוקרים ראיות כבדות משקל כולל הודיה או ראשיתה. על כן, יש להיזהר בכל מה שנאמר לחוקרים, וחשוב לדעת כל מה שנאמר יתועד ועלול לשמש כנגד החשוד.

לאחר סיום החיפושים, החשוד יתבקש להתלוות לחוקרים לחקירה במשרדי החקירות.

בדרך כלל יחקרו את החשוד שני חוקרים. מפעם לפעם יצטרפו לחקירה גם רכז החוליה או ראש המדור ולעיתים גם בעלי תפקיד בכירים יותר. 

 יתאפשר לנחקר להתקשר לעו"ד או לגורם אחר על מנת שישכור עבורו את שרותיו של עו"ד. לא יתאפשר לנחקר לשוחח עם אף גורם חוץ מעו"ד מלבד מקרים חריגים. החקירה תמשך בדרך כלל שעות ארוכות ותארך עד שעות הערב או הלילה. 

מתי רצוי לפגוש את עו"ד

 רצוי להיוועץ עם עו"ד מיד עם היודע על החקירה.
 אם קיים חשש עוד בשלב דיוני השומה כי התיק יועבר למחלקת החקירות או אם יש חשש כי התיק נמצא במחלקת החקירות רצוי כבר בשלב זה להיוועץ בעורך דין.
 קיים חשש שמתנהלת חקירה סמויה.
 חקירה המתנהלת נגד חשוד אחר שלך קשרים עסקיים עמו. 


חשוב!

דע, בחדרי החקירות ברשות המיסים מותקנים מצלמות ומכשירי הקלטה. רצוי להימנע משיחות גם במסדרונות המשרדים. גם אמירות הנאמרות לחוקרים שלא לפרוטוקול אף אם נאמרו מחוץ לחדר החקירות ולא במהלך החקירה ושכוונת הנחקר היא לא לומר אותן לפרוטוקול החקירה, מתועדות לאחר מכן, ועלולות לשמש כנגדו. על כן אסור לומר דבר לחוקרים שאין כוונה שיתועדו. 

יתרון החוקרים

שלב החקירה הגלויה נופל כרעם ביום בהיר על הנחקר. החוקרים מפתיעים את החשוד בביתו בשעת בוקר מוקדמת תוך ביצוע חיפושים והבאתו לחקירה. שלב זה מהווה יתרון חשוב ונכבד לחוקרים שכן הנחקר לא התכונן אליו והחקירה נפלה עליו כרעם ביום בהיר. יתרונות החוקרים:

 אי ודאות של הנחקר מה מידת הידיעות והראיות שיש לחוקרים
 אי ודאות לגבי פעולות חקירה שמבצעים החוקרים
 חוסר ידיעות לגבי הליך החקירה, וההליכים בהמשך.
 חשש ממעצר

יתרון הנחקר

נחקר שהתכונן לחקירה קרי התייעץ עם עו"ד או כל גורם אחר לגבי אופן פעולת החוקרים והליך החקירה, מידת סמכותם של החוקרים והפעולות אותם הם יכולים ורשאים לבצע, מקטין במידה רבה את חוסר ודאותו ומקנה לו יתרון רב על פני נחקרים שלא עשו כן. 

שלבי החקירה

 שלב ראשון – שאלות אינפורמטיביות על עסקיו, התנהלותם, צורת הרישום וכו'
 שלב השני – שאלות הנוגעות לחשדות שיש לחוקרים
 שלב שלישי – עימות עם מסמכים וראיות שיש לחוקרים

סדר שלבי החקירה יכול להשתנות על פי הגישה שהחוקר החליט לנקוט. כל השיטות והאמצעים שהחוקר נוקט מטרתם להוביל לשיתוף פעולה והודיה מצד הנחקר. לשיטה של קבלת פרטים אינפורמטיביים בתחילת החקירה שתי מטרות: הראשונה, להוריד את סף המתח והחרדה של החשוד, השנייה, לקבל פרטים אינפורמטיביים כגון: עסקיו ועיסוקיו בשנים האחרונות וצורת הרישום בספריו וזאת על מנת לעמת אותו עם סתירות אם יתגלו בהמשך החקירה. במהלך החקירה ישתמשו החוקרים בשיטות שונות מצד אחד להעצים את אפקט החרדה של הנחקר ומאידך להפחית אותו וכל זאת כדי להביא את הנחקר למצב בו הוא יתוודה על מעשיו. 

חשוב

בתחילת החקירה, החוקרים חייבים להזהיר את החשוד ולפרט במה מחשידים אותו. אם לא הבנת במה מחשידים אותך, בקש שיסבירו לך שוב. חשוב מאד שתבין במה מחשידים אותך גם כדי שתוכל לפרט זאת לעו"ד. 

 העצמת חרדה

 להלן מספר שיטות אותן ינקטו החוקרים כדי להעלות את רף החרדה:

 ניצול חוסר הידיעה של הנחקר על מידת הראיות שיש לחוקרים.
 הפרזה של פעולות חקירה שמבוצעות.
 איום מוסווה לביצוע פעולות חקירה שעלולות לגרום לנחקר לעוגמת נפש ולנזקים כלכליים.
 אי שיתוף פעולה עם החוקרים עלול בעתיד לגרום לכך שלא יהיה הסדר כופר ולהחמרת הענישה בהליך בבית המשפט.
 שימוש בתחבולות. 
 איום מוסווה במעצר.
 הרמת קול על הנחקר.
 השתתפות גורמים בכירים בחקירה.
 הפרזה בחומרת העבירות והעונש בגינן.

הפחתת חרדה

 ריכוך חומרת העבירות.
 החוקרים ינסו לשכנע כי שיתוף פעולה יכול לעזור בהמשך ההליכים, הצגת אפשרות סיום החקירה בכופר ולא בהעמדה לדין.
 חוקר טוב - ניסיון להתחבר ולהתיידד עם הנחקר ולשדר אמפטיה והבנה.

תחבולות אסורות

בתי המשפט במשך השנים קבעו אלו פעולות חקירה ותחבולות חקירה אסורות. באופן עקרוני כל תחבולה ופעולת חקירה השוללת את הרצון החופשי של הנחקר הינה ותחבולה אסורה. הודאה שנמסרה ע"י חשוד בעקבות תחבולה אסורה עלולה להוביל לפסילת ההודאה. להלן פעולות ותחבולות אסורות:

1. שימוש באלימות או איום באלימות.
2. לחץ נפשי שיכול להתבטא בין היתר בשעות חקירה ארוכות ללא מזון, שתיה, שינה וכו'.
3. חקירת שתי וערב ללא מתן שהות לחשוב ולהשיב לשאלות.
4. שימוש בקללות, נאצות וגידופים.
5. השפלה והתעללות.
6. כליאה בתנאים קשים.
7. איום במעצר.
8. כפיית הודאה. 
9. חיוב להשיב לשאלות החוקר.
10. חקירה במשך שעות ארוכות.


להודות/לשמור על זכות השתיקה?

באופן עקרוני רצוי להיוועץ עם עו"ד בטרם תשיב לשאלות החוקרים גם אם אתה חושב שלא עברת עברה כלשהי, ובוודאי במקרה שבחרת להודות רצוי שזה יעשה בעצת ובליווי עו"ד. 

מעצרים

בפני רשות המיסים האפשרות לבקש מבית המשפט לעצור חשוד או שחרורו בערובה לחילופין ניתן לשחררו בערובה במשרדי היחידה החוקרת. ברשות המיסים מעדיפים שחרור בבתי המשפט שכן הדיון הינו פומבי וקיים סיכוי מבחינתם כי יהיה לכך סיקור תקשורתי. לנחקר, עדיף שהשחרור יהיה במשרדי פקיד השומה, ממספר סיבות, הדיון אינו פומבי ולכן קיים סיכוי כי לא יהיה סיקור תקשורתי (למרות שדוברות רשות המיסים מוציאה הודעה), תנאי השחרור במשרדי היחידה החוקרת יהיו גם נוחים יותר (ערבויות נמוכות יותר, תקופת איסור יציאה לחו"ל קצרה יותר וכו').

כופר

כופר, הינו הליך בו רשות המיסים מסכימה לבקשתו של נישום להמיר את ההליכים הפליליים בכופר כסף. נישומים רבים ואף עו"ד רבים, מוצאים בהסכמת רשות המיסים להמרת ההליכים בכופר, קרש הצלה. לא אחת ממהרים נחקרים להגיש בקשת כופר אף מיד בסיום חקירתם. אכן, הסכמה כאמור של רשות המיסים מהווה במקרים מסוימים קרש הצלה לנחקר אך בלא מעט מקרים היא מהווה קרש הצלה לרשות המיסים. לא כל חקירה תסתיים בהעמדה לדין. במקרים לא מעטים בהם סכומי העלמת ההכנסות אינם גבוהים ו/או במקרים שלרשות המיסים אין די ראיות להעמדה לדין ו/או רשות המיסים טועה לחשוב שהראיות מצביעות על עבירה, בקשה להמרת ההליכים בכופר הינה התפרצות לדלת פתוחה, אחרת התיק הפלילי ייסגר ללא סנקציות וללא העמדה לדין. לפני כל הגשת בקשה להמרת ההליכים בכופר רצוי להתייעץ עם עו"ד שמתמחה בתחום, ייעוץ כזה עשוי לחסוך לכל הפחות את כספי הכופר ואולי אף לחסוך עוגמת נפש ותשלום מיסים מיותרים.

Share by: