החקירה הפלילית

החקירה הפלילית

פתיחת החקירה

אחד היתרונות הגדולים של החוקרים בין אם חוקרי משטרה או רשות המיסים, הינו גורם ההפתעה. הנחקר בדרך כלל מופתע עת החוקרים מתדפקים על דלתות ביתו בשעות הבוקר המוקדמות. ברגעים אלו, חוסר הידע והבנה לגבי הליכי החקירה הינם החיסרון הגדול של הנחקר. מלבד אי הידיעה אלו ראיות יש לחוקרים, חוסר הוודאות וחוסר ידע ומידע על ההליך עצמו שעומדים לנקוט נגדו מקנים לחוקרים יתרון עצום ומעצימים את "אפקט החרדה". 

חיפושים 
בדרך כלל חקירה תפתח, בחיפושים על פי צווי בית משפט שיבוצעו במקביל בבית החשוד ובמקום עסקו. תוקפו של צו החיפוש הינו למשך 30 ימים, על כן יש לשים לב לתאריך הוצאת הצו. יש לקרוא היטב את צו החיפוש ולשים לב אם הכתובות נכונות, אם לחוקרים ניתנה הסמכות לבצע חיפושים בכל מקום, אם הוטלו מגבלות כלשהן ע"י בית המשפט, אם הצו מאפשר לחוקרים לתפוס מחשבים המשמשים את העסק ואם הצו מאפשר חדירה למחשב.
יתכנו מקרים, תלוי בסוג העבירות ובהקיפי החקירה שהזימון לחקירה יעשה טלפונית או בכתב.

חשוב! 
שלב החיפוש עד להגעה למשרדי החקירות הינו זמן בו נחקר "פגיע" במיוחד. ההלם מהופעת החוקרים והליך החיפוש עלולים לגרום לנחקר לומר דברים או לעשות דברים שלא התכוון אליהם, ועלולים לספק לחוקרים ראיות כבדות משקל כולל הודיה או ראשיתה. על כן יש להיזהר בכל מה שנאמר לחוקרים וחשוב לדעת כל מה שנאמר לחוקרים יתועד ועלול לשמש כנגד הנחקר.

לאחר סיום החיפושים, החשוד יתבקש להתלוות לחוקרים לחקירה במשרדי החקירות.

מתי רצוי לפגוש את עו"ד
רצוי שהייעוץ יהיה בשלב מוקדם ככל הניתן.

 רצוי להיוועץ עם עו"ד מיד עם היודע על החקירה.
 בתיקי מס, אם קיים חשש להלשנה, קבלת דרישה למסירת פרטים (טופס 5329 וכו'), קיים חשש כי ברשות המיסים מידע על חשבונות בנק בחו"ל, שאלות שעלו במהלך דיוני השומה וכו'. במקרה של עבירות מס - ניתן לפנות לרשות המיסים בבקשה לגילוי מרצוןץ

 מעצרים
 במקרים רבים, חקירה עלולה להוביל למעצר למשך מספר ימים ובמקרים של חשד לעבירות חמורות ומתוך חשש למסוכנות עלול להוביל למעצר עד תום ההליכים.

איך להתכונן לחקירה הפלילית
שלב החקירה הגלויה נופל כרעם ביום בהיר על הנחקר. החוקרים מפתיעים את החשוד בביתו בשעת בוקר מוקדמת תוך ביצוע חיפושים והבאתו לחקירה. שלב זה מהווה יתרון חשוב ונכבד לחוקרים שכן הנחקר לא התכונן אליו והחקירה נפלה עליו כרעם ביום בהיר.

יתרון החוקרים

 אי ודאות של הנחקר מה מידת הידיעות והראיות שיש לחוקרים.
 אי ודאות לגבי פעולות חקירה שמבצעים החוקרים.
 חוסר ידיעות לגבי הליך החקירה.
 חשש ממעצר.

מה עושים

דבר ראשון, להתייעץ עם עורך דין. נחקר שהתכונן לחקירה קרי התייעץ עם עו"ד, בין היתר לגבי אופן פעולת החוקרים והליך החקירה, מידת סמכותם של החוקרים והפעולות אותם הם יכולים ורשאים לבצע, מקטין במידה רבה את חוסר ודאותו ומקנה לו יתרון רב על פני נחקרים שלא עשו כן. 

לענות לשאלות בחקירה?
ההמלצה שלנו להיוועץ עם עו"ד בטרם תשיב לשאלות החוקרים גם אם אתה חושב שלא עברת עברה כלשהי. עם תחילת החקירה החוקרים חייבים לאפשר להיוועץ בעו"ד ומחובתם להעמיד נחקרים על זכותם. 

שלבי החקירה
 שלב ראשון – שאלות אינפורמטיביות על עסקיו, התנהלותם, צורת הרישום וכו'
 שלב השני – שאלות הנוגעות לחשדות שיש לחוקרים
 שלב שלישי – עימות עם מסמכים וראיות שיש לחוקרים

סדר שלבי החקירה יכול להשתנות על פי הגישה שהחוקר החליט לנקוט. כל השיטות והאמצעים שהחוקר נוקט מטרתם להוביל לשיתוף פעולה והודיה מצד הנחקר. השיטה של קבלת פרטים אינפורמטיביים בתחילת החקירה מטרתה שתיים, להוריד את סף המתח והחרדה של החשוד ולקבל פרטים אינפורמטיביים כגון: עסקיו ועיסוקיו בשנים האחרונות וצורת הרישום בספריו וזאת על מנת לעמת אותו עם סתירות אם יתגלו בהמשך החקירה. במהלך החקירה ישתמשו החוקרים בשיטות שונות מצד אחד להעצים את אפקט החרדה של הנחקר ומאידך להפחית אותו וכל זאת כדי להביא את הנחקר למצב בו הוא יתוודה על מעשיו וימסור גרסה אמיתית ונכונה. 


שיטות החקירה
מטרת החוקרים הינה לקבל הודאה מהנחקר. לצורך קבלת הודאה החוקרים ינקטו בשיטה של העצמת החרדה ו/או הפחתת החרדה של הנחקר.

העצמת חרדה
 להלן מספר שיטות אותן ינקטו החוקרים כדי להעלות את רף החרדה:

 ניצול חוסר הידיעה של הנחקר על מידת הראיות שיש לחוקרים.
 הפרזה של פעולות חקירה שמבוצעות.
 הפחדה לביצוע פעולות חקירה שעלולות לגרום לנחקר לעוגמת נפש ולנזקים כלכליים.
 אי שיתוף פעולה עם החוקרים עלול בעתיד לגרום לכך שלא יהיה הסדר כופר ולהחמרת הענישה בהליך בבית המשפט.
 שימוש בתחבולות. 
 איום מוסווה במעצר.
 הרמת קול על הנחקר.
 השתתפות גורמים בכירים בחקירה.
 הפחדה בחומרת העבירות והעונש בגינן.

הפחתת חרדה
 ריכוך חומרת העבירות.
 שיתוף פעולה יכול לעזור בהמשך הצגת אפשרות סיום הטיפול בכופר או בהסדר.
 חוקר טוב.
 ניסיון להתחבר ולהתיידד עם הנחקר ולשדר אמפטיה והבנה.

תחבולות אסורות
בתי המשפט במשך השנים קבעו אלו פעולות חקירה ותחבולות חקירה אסורות. באופן עקרוני כל תחבולה ופעולת חקירה השוללת את הרצון החופשי של הנחקר הינה ותחבולה אסורה. הודאה שנמסרה ע"י חשוד בעקבות תחבולה אסורה עלולה להוביל לפסילת ההודאה. להלן פעולות ותחבולות אסורות:

1. שימוש באלימות או איום באלימות.
2. לחץ נפשי שיכול להתבטא בין היתר בשעות חקירה ארוכות ללא מזון, שתיה, שינה וכו'.
3. חקירת שתי וערב ללא מתן שהות לחשוב ולהשיב לשאלות.
4. שימוש בקללות, נאצות וגידופים.
5. השפלה והתעללות.
6. כליאה בתנאים קשים.
7. איום במעצר.
8. כפיית הודאה. 
9. חיוב להשיב לשאלות החוקר.
10. חקירה במשך שעות ארוכות.

סיום החקירה הפלילית
החקירה הפלילית תסתיים בהעברת תיק החקירה למחלקת התביעות או לפרקליטות. תיק החקירה עשוי להסגר מחוסר אשמה או מחוסר ראיות אחרת יוגש כתב אישום.

שימוע
בטרם הגשת כתב אישום, תשלח הזמנה לשימוע עם פירוט החשדות ותינתן ההזדמנות לשכנע את התביעה להימנע מהגשת כתב אישום. לצורך כך, ניתן לקבל את ליבת חומר החקירה (לא כל חומרי החקירה),כך שניתן ללמוד מהן הראיות או העדרן. במהלך השימוע, מלבד בקשה לסגירת התיק ולהימנע מהגשת כתב אישום, ניתן להעלות טענות לגבי סעיפי האישום.

כתב אישום
לאחר השימוע וככל שלא יתקבלו הטענות לסגירת התיק יוגש כתב אישום לבית המשפט.

תיקי מס
בתיק מס פליליים: מס הכנסה, מע"מ ומכס, קיימת האפשרות להגשת בקשת כופר. כופר, הינו הליך בו רשות המיסים מסכימה לבקשתו של נישום להמיר את ההליכים הפליליים בכופר כסף. בקשת כופר, רצוי להגיש עם סיום החקירה ובטרם העברת התיק לפרקליטות. במידה וועדת הכופר תקבל את הבקשה היא תקבע את הסכום לתשלום והיא יכולה להתנות זאת בין היתר בהסרת המחדל האזרחי ותשלום המס. עם תשלום הכופר ייפסקו ההליכים ולא יוגש כתב אישום. באתר רשות המיסים מתפרסמות החלטות ועדת הכופר. 



Share by: