גילוי מרצון, טופס 5328 או 5329, הדלפות ופרשת HSBC

       מקורות מידע - חקירות מס הכנסה               דוד אפרים, עו"ד - לשעבר מנהל תחום במחלקת חקירות מס הכנסה 

רבים טועים לחשוב, שמחלקת החקירות ברשות המיסים ניזונה בעיקר מהלשנות באמצעות "קו הצדק" ובאמצעות איסוף מידע תוך כדי חקירות סמויות, מעקבים, האזנות וכו'. בפועל, מקורות המידע הינם מגוונים וכוללים: פקידי שומה אזרחיים, התפתחויות מתיקי חקירה, מחלקות המודיעין הגלוי והסמוי, משרדי מיסוי מקרקעין, בתי משפט, משטרת ישראל ויחידות אכיפה שונות כגון: הרשות לני"ע והרשות להגבלים עסקיים. בשנים האחרונות, גם הדלפות תופסות מקום נכבד לדוגמא: פרשת HSBC ופרשת מסמכי פנמה.

לעיתים קרובות, מלאכת איסוף המודיעין פשוטה והנישומים הם שחושפים עצמם לחקירה פלילית. להלן אפרט בקצרה לגבי המקורות העקריים ואביא דוגמאות כיצד והיכן הנישומים עלולים לחשוף את עצמם.

פקיד שומה

במשרדי השומה האזרחיים נבדקים תיקי נישומים, נערכים דיוני שומה ונבדקים המאזנים והדוחות השנתיים. במהלך הבדיקות והביקורת מתגלים לעיתים ממצאים המצביעים על חשד להעלמת הכנסות או עברות אחרות על פקודת מס הכנסה. החשדות יכולים להיות נגד מי שתיקו נבדק ו/או נגד נישום אחר קשור. במידה ופקיד השומה מגלה ממצאים פליליים הוא מעביר את הממצאים לפקיד שומה לחקירות.

נכון, פקיד השומה האזרחי מעדיף להגיע להסכמי שומה ולגבות את המס על פני העברת התיק למחלקת החקירות, אך עדיין פקידי השומה האזרחיים מהווים את אחד ממקורות המידע המרכזיים של יחידות החקירות.

חשוב!

* יש להזהר במהלך דיוני השומה ולהמנע ממסירת פרטים ונתונים כוזבים.

*אין "להתנדב" ולמסור לפקיד השומה מסמכים ונתונים שלא התבקשו על ידו.

*אם שמתם לב שמתעורר חשד אצל פקיד השומה, רצוי להתייעץ עם עו"ד כבר בשלב זה.  אחד הסימנים המעידים לכך שהתעורר חשד אצל פקיד השומה, דחיית וביטול דיונים ו/או המנעות מקביעת דיונים.

דוגמא למידע שהתקבל מפקיד השומה: חברה המציאה לפקיד השומה הסכם בינה לבין חברת בת המסדיר תשלומי דמי ניהול בניהן. לבקשת פקיד השומה, הועבר לו קובץ המחשב של ההסכם. בדיקה פשוטה במאפייני הקובץ העלתה, שהמסמך נוצר סמוך למועד העברתו לפקיד השומה ולא שנים קודם. בחרתי בדוגמא זו על מנת להמחיש כיצד התנהלות לא נכונה מול פקיד השומה הובילה לחקירה פלילית.

בתי המשפט

הדיונים בבתי המשפט (למעט בתי המשפט לענייני משפחה) הינם פומביים. כל החלטה וכל מסמך או פרוטוקול, עלולים להגיע לשולחנו של פקיד השומה בין ביוזמת בית המשפט ובין על פי בקשת פקיד השומה. חשוב לדעת, שופטים הנחשפים לעבירות מס במהלך דיונים המתנהלים בפניהם, גם אם מדובר בהליכים אזרחיים, עלולים להעביר העתק מהפרוטוקול לפקיד השומה.

במהלך עבודתי הן ברשות המיסים והן כעו"ד פרטי, נתקלתי בלא מעט מקרים בהם, אדם מגיש תביעה אזרחית ומוצא עצמו תחת חקירה פלילית של רשות המיסים. לדוגמא: אדם שתבע את חברת הביטוח בגין אובדן כושר עבודה תוך שהוא מצהיר במסגרת התביעה על הכנסותיו, בעוד שהכנסותיו המדווחות לפקיד השומה נמוכות לאין שיעור. דוגמא נוספת: במהלך תביעה של צד בעיסקת מקרקעין כנגד הצד השני, מתברר כי הדווח למיסוי מקרקעין היה כוזב, ובופעל שולמו כספים מעבר לתמורה שהוצהרה לשלטונות מיסוי מקרקעין.

מחלקת המודיעין ו"קו הצדק"

למחלקת המודיעין של מס הכנסה מגיע מידע באמצעים שונים: מודיע המגיע למשרדי רשות המיסים בין בעצמו ובין באמצעות מייצג, מכתבים, דואר אלקטרוני וטלפונית. רק חלק קטן מאד מהמידע המגיע למחלקת המודיעין הינו מידע איכותי המבשיל לכדי חקירה פלילית.

מחלקת המודיעין אוספת גם מידע גלוי, לדוגמא פרסומים בעיתונות ובאמצעי התקשורת. המידע הפרסומי הגלוי, עלול להוביל לחקירה פלילית כשבעצם הנישום חושף אותו לעיני רשויות המס לדוגמא: פרסום דירות להשכרה לטווח קצר, השוואה בין פרסומים אודות הופעות של זמר לעומת דיווחיו לרשויות המס וכו'.

סוג נוסף של מידע שנאסף הינו אודות רכישות שבוצעו בסוכניות רכב, חנויות יוקרה וכו'.

חשוב!

בעוד שבעל עסק בדרך כלל יודע כי יידרש להגיש הצהרת הון וכי פקיד השומה עלול לבדוק את ספריו, הונו והכנסותיו, מי שהם שכירים או כאלו שאין להם תיק ברשות המיסים, חושבים כי הם רחוקים מעיניו של פקיד השומה. כך לדוגמא, רבים לא דווחו על הכנסות  משכ"ד, מתוך אמונה כי פקיד השומה לא יגיע אליהם. בשנים האחרונות, קבלו אלפים מתושבי המדינה בין אם הם שכירים, פנסיונרים או חסרי עבודה, מכתבים מרשות המיסים (טופס 5329) בו נדרשו להצהיר על הכנסותיהם ועל הונם. מכתבים אלו נשלחו בעיקר לתושבים שבבעלותם יותר משתי דירות, בשל תדירות גבוה של נסיעות לחו"ל וכו'. חשוב לדעת! מאגרי המידע של רשות המיסים הינם אדירים ומקיפים. מאגרי המידע מכילים מידע על נכסי נדל"ן, בעלויות בכלי רכב, שייט וטייס, נסיעות לחו"ל ועוד. כתוצאה ממכתבים אלו, פנו רבים להסדיר את דיווחיהם לרשות המיסים. מי שלא ענו לדרישה ואף לא פנו לפקיד השומה לצורך הסדרת הדווח וחובות המס, מצאו את עצמם תחת חקירה פלילית. גם בימים אלו רשות המיסים ממשיכה לסרוק את מאגרי המידע ולשלוח דרישות.

חילופי מידע והדלפות

בתקופה האחרונה, אנו עדים למגמה הולכת וגוברת של שיתופי הפעולה וחילופי המידע בין רשות המיסים לבין רשויות מס ברחבי העולם. חילופי המידע יכולים להיות פרטניים אודות נישום מסויים ויכולים להיות כוללניים כגון: רשימות אודות תושבי ישראל המחזיקים חשבונות בנק בחו"ל. כך, רק לאחרונה העבירו רשויות המס בארה"ב מידע אודות תושבי ישראל המחזיקים חשבון בנק בארה"ב. חילופי המידע ושיתופי הפעולה עלולים להוביל לחקירה בין בשל עבירות על חוקי המס בישראל ובין בקשות לחיקורי דין בגין עבירות מס והלבנת הון בחו"ל.

לא רק חילופי מידע בין רשויות המס עלולים להדאגי נישומים. ההדלפות ב"פרשת מסמכי פנמה" ופרשת בנק HSBC, ממחישות את הקלות בה יכול לדלוף מידע רב ערך וסודי ולהגיע לרשויות המס.

מידע המגיע לרשויות המס שמקורו בהדלפות, הינו בעיקר מידע מודיעיני ורשויות המס יצטרכו לאמת אותו באמצעות רשויות המס בחו"ל (לא תמיד אפשרי) או במסגרת חיפושים שיערכו אצל חשודים (כשהמידע משמש עילה או אחת העילות לביצוע החיפוש) מתוך תקווה למצוא בחיפוש מסמכים מפלילים או במהלך חקירה יתוודו נישומים ויאמתו את המידע. ואכן, לפני מספר שבועות, רשות המיסים פתחה בחקירה נגד מספר נישומים, ככל הנראה על סמך רשימה שהודלפה בפרשת HSBC. ייתכן וחקירה זו הינה מקרה מבחן ועל פי תוצאותיה תחליט רשות המיסים אם לפתוח בחקירה גם נגד חשודים נוספים.

בעוד מידע המגיע כתוצאה מהדלפות אינו מידע היכול לשמש בהליכים משפטיים כל עוד לא אומת כמתואר לעיל, מידע המגיע מרשויות המס בחו"ל יכול לשמש כראייה בכל הליך משפטי.

יש לזכור כי בשנים הקרובות נהיה עדים לשיתופי פעולה הולכים וגוברים בין רשויות המס בעולם.

עד לחודש דצמבר 2016, אפשרה רשות המיסים בתנאים מסוימים  (נוהל גילוי מרצון והוראת שעה) לקבל חסינות מפני הליכים פליליים, לכל מי שיחשוף בפניה את עבירות המס שבצע ואת חבות המס הנכונה וכמובן יישלם את המס. רבים המחזקים בחשבונות בנק בחו"ל ולא רק הם, פנו לרשות המיסים והסדירו את חבות המס וקבלו חסינות מפני הליכים פליליים.  אין מניעה להחזיק חשבון בבנק זר כל עוד בגין הכספים המוחזקים בו שולם מס ו/או הם פטורים ממס בישראל (לדוגמא: כספי ירושה) וכל עוד דווח לרשות המיסים על הרווחים בחשבון לדוגמא: הכנסות ריבית, רווחי הון וכו'. ככל הנראה, רשות המיסים תפרסם בקרוב (אמצע 2017) נוהל חדש לגילוי מרצון. חשוב לציין, גם אם לא יפורסם נוהל גילוי מרצון, אני ממליץ למי שמחזיק חשבון בנק בחו"ל ולכל מי שחושש כי רשות המיסים תפתח נגדו בהליכים פליליים והוא מעוניין להסדיר את ענייניו מול רשויות המס, לפנות לעו"ד מתחום המיסים.